שם:
 
  כותרת:
 
  תגובה:
 
 
שלח
 
 
 
זכויות החברים - עץ חיים
מוסדות התורה  ישיבת עץ חיים

דף הבית >  הסטוריה >  עץ חיים עזבה את רחוב יפו

    עץ חיים עזבה את רחוב יפו


ישיבת עץ חיים
בשוק מחנה יהודה בירושלים הרוכלים מכריזים בקולי קולות על מרכולתם, החנוונים על סחורתם והירקנים המרובים על ירקותיהם. עגלות עמוסות מצרכים שונים ומשונים משרוכי נעליים עד אבטיחים גדולים עומדות במעבר כשמסביבן מצטופפים הקונים והמוכרים. משא ומתן קולני. רעש מחריש אזניים מתנשא בסמטאות הצרות החוצות את השוק לארכו ולרחבו. 

אך הנה אנו מבחינים בין הצווחות והשריקות בתוך הרעש והמהומה שמסביב, משהו ערב לאוזן, מנגינת חרש המזכירה לנו בני ישיבה המאחרים שבת על ידי גמרא ומנעימים לעצמם את רגעי הבדידות בנעימה חרישית. בתוך כל הערבוביה וההמולה מהדהד ומגיע לאזננו: אמר אביי... אמר רבא... תנו רבנן... 

אנו הולכים בעקבות המנגינה, היתכן שבמרכז השוק תמצא ישיבה ממנה מתנשאים קולות לומדים בשעות אחר הצהרים המאוחרות? ואכן כך הדבר אנו עוברים את שער הברזל של הישיבה שרק גדר לבנים פשוטה מפרידה בינה לבין השוק. ואנו מוצאים את עצמנו עד מהרה בגבול ישיבת "עץ חיים" השוכנת במרכז העיר וגובלת בשוק מחנה יהודה מצדה האחד וברחוב יפו הגועש וסואן מצדה השני. 

"עץ חיים" היא הישיבה האשכנזית הראשונה בירושלים המתקיימת למעלה ממאה שנה ללא שנויים רבים מאז ועד היום. ובודאי לא שנויים בתוכן ומהות הישיבה. היא הופיעה מאוחר במקצת על המפה הירושלמית. עם התחלת הישוב היהודי בירושלים היו יהודים נוהגים לקחת לילדיהם מורים פרטיים. היו מלמדים מומחים ומנוסים שהחזיקו בביתם קבוצה של ששה-שבעה ילדים וההורים היו מספקים להם את פרנסתם. הקהילה היהודית בירושלים יסדה גם קרן לתמיכה כספית לאלה שידם איננה משגת לשכור מלמדים פרטיים לילדיהם.

כאשר הגיע לירושלים הגאון רבי שמואל סלנט לפני כמאה ועשרים שנה החל ללכד ולגבש את הישוב היהודי וליצור לו מוסדות תורה וחסד בדומה לכל קהילה יהודית מסודרת. הוא אסף את כל המלמדים הפרטיים שלימדו בבתיהם בתנאים שלא הניחו את הדעת. ריכזם במקום מיוחד ושילם להם את משכורתם המלאה על מנת שיקבלו גם ילדים להורים עניים שלא יכלו לשלם שכר לימוד. לרשת הלמודים נוספו אז מאות ילדים ששוטטו ברחובות ללא חינוך משום שהוריהם לא יכלו לשלם בעדם. תוך תקופה קצרה ביותר הגיע מספר התלמידים לשלש מאות. נוספו מלמדים מנוסים והללו עמדו תחת בקורת ועדת חינוך שהוא הקים מטובי המחנכים בעיר. 

על יד בית ה"תלמוד תורה" יסד גם ישיבה קטנה לצעירים וישיבה גדולה למבוגרים. במשך הזמן הפכו שלשת המוסדות לגוף אחד והוא עמד בראשו. שנים רבות היה הוא מגיד השיעורים בישיבה הגדולה עד שמינה ראש ישיבה קבוע אחרי שיצא את הארץ בשליחות ציבורית לשנים מספר. 

על אף טרדותיו המרובות בבעיות הכלל והפרט היה דואג במיוחד לעניני "עץ חיים" ונושא אותם על לבו. הוא היה נוהג לבחון בעצמו את התלמידים, לבקר בחדרי הלימודים כמעט יום יום ולעמוד בעצמו על מצב התקדמותם. הוא היה נוהג לחטט בשקיות האוכל שהילדים היו מביאים וכשראה שהשקית דלה ועניה, היה מוסיף מצרכי אוכל או פרוטות מספר מבלי שהילד ידע או ירגיש בכך. כשראה שהילד מתהלך במעיל קרוע או נעליים מטולאות היה שולח אותו מיד אל החייט או הסנדלר שיתקין לו על חשבונו בגדים חדשים. הוא היה האבא של הילדים ושל המבוגרים ורוחו היתה חופפת על הכל. 

בעשרות שנות קיומה הוציאה הישיבה אלפי תלמידים. מהם כאלה המשמשים כיום ברבות מקהילות ישראל כרבנים, דיינים וכדומה, ומהם הנמצאים בעולם העסק והמסחר והם נוהגים להתפאר תמיד כי היו פעם בני ישיבת עץ חיים. לפני זמן מה נוסד "חבר תלמידי עץ חיים" והוא מונה אלפי חברים, ביניהם כאלה הממלאים תפקידים נכבדים ביותר בציבור. מהם חברי כנסת, עורכי דין, בנקאים, סוחרים וחרשתנים, עסקני ציבור, ראשי מפלגות וכמובן רבנים וגדולי תורה. אף אלה שהתרחקו במשך הזמן מאורח החיים של הישוב הישן מזכירים בחיבה ואהבה עמוקה אותם ימים שחבשו ספסלי בית הישיבה. 

"עץ חיים" אינה ישיבה חסידית ולא ליטאית, היא משהו מיוחד במינו. היא ישיבה ירושלמית טפוסית בה תמצאו שלשה דורות, אב, בן ונכד יושבים והוגים באותה גמרא. תמצאו בה גדולי תורה ומעשה שיכלו לפאר כל קהילה בישראל, אך הצניעות הירושלמית האופינית היא החופפת עליהם, והם מבטלים את עצמם ואת ידיעותיהם הגדולות בתורה במחי יד, או במנוד ראש. 

דרך הלימוד מוקדש ביחוד להלכה ולמעשה. כאן מתרחקים מן הפלפולים שלא תמיד הם מובילים לדרך האמת, לאמיתה של תורה. כאן מחפשים את המסקנה ההלכתית לפני הכל. במידה ידועה שלטת כאן שיטתו של הגאון מוילנא, שאף הוא הרחיק את הפלפולים ואמר כי הוא מוכן לוותר על כל הפלפולים תמורת קביעת נוסחה מדויקת או העמדת ההלכה על מכונה. דבר זה יובן יותר לאור העובדא שמיסדי הישיבה וראשיה בתקופה הראשונה היו כאלה שנמנו על תלמידי תלמידיו של הגאון מוילנא. ישנם כאן בישיבה צעירים ואברכים היודעים כל ארבעת חלקי שולחן ערוך בעל פה עם הפוסקים האחרונים והם משמשים ממש אנציקלופדיה חיה של ההלכה בישראל. 

ישנן כמובן שעות קבועות ללימודים, אך דלתות הישיבה אינן נסגרות אף פעם, ואף בשעות הלילה המאוחרות ביותר תמצאו בישיבה מאחרי-שבת או מקדימי-קום הרואים את הישיבה כביתם השני, ואינם יודעים כל דרך אחרת, חוץ מזו המובילה מן הבית אל הישיבה ומן הישיבה אל הבית. 

ובעברכם ברחוב יפו הגועש בסמוך למחנה יהודה, בכל שעה משעות היום או הלילה, בכל שבעת ימי השבוע, תמצאו בני ישיבה המקדישים ימיהם ולילותיהם להשתלמות בתורה בהיכל הישיבה הותיק והראשון בירושלים, המשמש כאחד ממבצרי הכח הרוחני הגדולים ביותר בישראל.