אלול
ר' שמואל בן מאיר ז"ל
י"ג אלול תשמ"ג


ר' שמואל בן יעקב ז"ל
י"ח אלול תשנ"ד


ר' שמואל בן יצחק מנחם (מנדל) ז"ל
י"ח אלול תשנ"ג


ר' שלמה ישעיה בן שמואל געצל ז"ל
ט"ו אלול תשנ"ג


ר' שלמה בן משה הי"ד
כ"ב אלול תשכ"ט


ר' שלמה בן משה ז"ל
ה אלול תשנ"ג


ר' שלמה בן אליהו ז"ל
ד אלול תשס"א


ר' שלום בן אהרן ז"ל
ט"ו אלול תשכ"ט


ר' רפאל חיים בן אלחנן הכהן ז"ל
ז אלול תשמ"ה


ר' רחמים בן עזרא מאיר ז"ל
י"ט אלול תש"נ


ר' צבי בן משה ז"ל
כ"ו אלול תשנ"ה


ר' צבי אריה בן יצחק הכהן ז"ל
א אלול תשכ"ג


ר' צבי (הירש) בן אלכסנדר ז"ל
ה אלול תשנ"ב


ר' פנחס ניסל בן משה ז"ל
ה אלול תש"כ


ר' פנחס בן מנחם נחום ז"ל
כ"ט אלול תשל"ו


ר' פישל בן קלמן ז"ל
כ"ט אלול תש"נ


ר' עמרם בן סימן טוב ז"ל
ה אלול תש"נ


ר' שמואל בן מנדל ז"ל
י"ח אלול תשמ"ו


מ' אלישבע בת זאב הימלמן ע"ה
כ"ה אלול תשס"ח


ה' שלום שמחה בן נחמן ז"ל
כ אלול תשנ"ו


מ' שירן בת אריק ע"ה
כ"א אלול תש"ע


מ' הילדה רונית בת בנימין ע"ה
ט"ו אלול תש"ל


ה' שלום
ט"ו אלול תשמ"ח


ה' קרול בן אברהם ז"ל
י"ז אלול תשמ"ז


ה' פליישון צבי בן מנדל ז"ל
י"ד אלול תשס"ט


ה' נח ברוך בן יהונתן ז"ל
כ"ג אלול תשס"ד


ה' יהודה זאב בן יחיאל צבי ז"ל
כ"ז אלול תש"ע


ה' זאב (וולף) בן זעליג ז"ל
כ"ז אלול תשנ"ו


ה' אריה (ליאון) בן משולם ז"ל
י"ג אלול תש"ע


ה' אדריאן (אדי) ליויו בן אליאס ז"ל
ו אלול תשס"ד


ר' אברהם בן זאב ז"ל
כ"א אלול תשס"ה


ר' נפתלי הרץ מאיר בן אשר זליג ז"ל
י"א אלול תשכ"א


ר' יחזקאל יהודה בן חיים אהרן ז"ל
כ"ב אלול תשמ"ו


ר' שנאור בן אהרן דוד ז"ל
ג אלול תשכ"ז


ר' שמעון בן חיים ז"ל
ב אלול תש"נ


ר' שמעון בן יוסף ז"ל
ו אלול תש"נ


ר' שמעון בן אלימלך ז"ל
ד אלול תשנ"ג


ר' שמחה ראובן בן מרדכי מנחם הלוי ז"ל
ד אלול תשמ"ו


ר' שמואל חיים בן שמעון ז"ל
י"ד אלול תרצ"ט


ר' שמואל דוד בן בנימין צבי ז"ל
כ"ד אלול תשל"א


ר' שמואל בן צבי הלוי ז"ל
ו אלול תש"ל


מ' תמרה בת יעקב הי"ד
י"ד אלול תשס"ד


מ' רבקה בת נזרדה ע"ה
ח אלול תש"ע


מ' פירי בת ישראל מיכאל ע"ה
כ"ז אלול תש"ע


מ' עלה בת משה ע"ה
כ"ה אלול תשס"ט


מ' סימה ביילא (קאטי) בת חיים הרמן ע"ה
י"ז אלול תשס"ד


מ' מרסי בת ה' פסח ז"ל
י אלול תשנ"ו


מ' מלכה ליבה בת אהרן דוד ע"ה
ג אלול תשמ"ח


מ' מייטה בת אברהם יהודה הלוי ז"ל
ד אלול תשל"ז


מ' מאשא אלטע בת אברהם דב ז"ל
כ"ה אלול תשנ"ט


מ' יהודית אלינה בת יעקב ע"ה
כ"ז אלול תשס"ו


ר' סרן ראובן בן אנשל ז"ל
י"א אלול תשל"ב


ר' סלומון בן צבי ז"ל
ג אלול תשכ"ב


ר' נתנאל בן שמעון ז"ל
כ"ח אלול תש"מ


ר' נתן צבי בן זאב ז"ל
ו אלול תש"נ


ר' נתן בן שלום ז"ל
י אלול תשנ"ו


ר' נפתלי בן שמאי ז"ל
ה אלול תשנ"ה


ר' ניסן יעקב בן אריה לייב ז"ל
כ"ג אלול תשמ"א


ר' נחמן בן סטרול ישראל ז"ל
ט"ז אלול תשנ"ז


ר' נחמיה בן ישראל
י"ט אלול תשל"א


ר' נחום יעקב בן שמואל אליעזר ז"ל
כ"ז אלול תשמ"ה


ר' נחום בן חיים ז"ל
ה אלול תש"נ


ר' משה שלום בן ברוך ז"ל
ב אלול תשמ"ו


ר' משה צבי בן שרגא פייביש ז"ל
י"ז אלול תש"נ


ר' משה יצחק בן יהודה אריה ז"ל
כ"ט אלול תשנ"א


ר' משה יחיאל בן גרשון ז"ל
ט אלול תרע"ד


ר' משה זלמן בן צבי הירש ז"ל
ט אלול תשכ"ג


ר' משה ור' שמואל בן זישא ז"ל
א אלול תש"נ


ר' משה גדליה בן בנימין יוסף ז"ל
ט"ו אלול תש"נ


ר' משה בער בן יוסף ז"ל
י אלול תש"נ


ר' משה בן שמואל ז"ל
ו אלול תש"ס


ר' משה בן יוסף ז"ל
י"ד אלול תשנ"ג


ר' משה בן יהודה ז"ל
ג אלול תשמ"ה


ר' משה בן בערל ז"ל
כ"ד אלול תשמ"ה


ר' מרקו מרדכי בן חנוך ז"ל
י"א אלול תשמ"ט


ר' מרקו מרדכי בן ברוך ז"ל
ח אלול תשנ"ד


ר' מריאן משה בן צבי ז"ל
ג אלול תשל"ג


ר' מרדכי בן יוסף ז"ל
ח אלול תשל"ב


ר' מרדכי מאיר בן יצחק ז"ל
כ"ז אלול תשל"א


ר' מרדכי בן שלמה ז"ל
י אלול תשל"ח


ר' מרדכי בן שמואל ז"ל
י"ד אלול תשמ"ו


ר' מרדכי בן קלמן ז"ל
י"ח אלול תרצ"ז


ר' מרדכי בן יעקב יוסף ז"ל
כ אלול תש"נ


ר' מרדכי בן אשר זליג ז"ל
כ"ג אלול תש"נ


ר' מנשה בן יוסף ז"ל
ו אלול תשל"ז


ר' מנחם בן שמואל נח ז"ל
י"א אלול תשמ"ב


ר' מנחם מנדל בן נחום ז"ל
י"א אלול תשנ"ד


ר' מנדל בן דוד ז"ל
ג אלול תשל"ו


ר' מיכאל בן בערל ז"ל
א אלול תשנ"ב


ר' מאיר בן ניסים ז"ל
כ"ד אלול תש"ס


ר' מאיר אריה בן ירמיהו ז"ל
כ"ז אלול תשל"ז


ר' לייב בן נחום ז"ל
כ"ב אלול תשמ"ט


ר' כתריאל בן דוב ז"ל
כ"ה אלול תשל"ה


ר' ישראל שבתי בן משה חיים ז"ל
י"ט אלול תשמ"ו


ר' ישראל מאיר בן אברהם חיים ז"ל
י"ט אלול תשנ"ב


ר' ישראל יקותיאל בן נחמן ז"ל
י"ב אלול תש"א


ר' ישראל בן ציון בן אברהם שלמה ז"ל
י"ז אלול תשמ"א


ר' ישראל בן ישעיה ז"ל
י"ד אלול תש"ל


ר' ישראל אליהו בן יהודה ז"ל
כ"ט אלול תש"ג


ר' ישראל איסר בן יצחק לייב ז"ל
כ"א אלול תש"נ


ר' יקותיאל זלמן בן אליעזר הלוי ז"ל
כ"ח אלול תש"נ


ר' יצחק נתן בן זאב ז"ל
א אלול תש"נ


ר' יצחק מאיר בן דוב ז"ל
י"ט אלול תש"ל


ר' יצחק לייב בן שאול זאב ז"ל
א אלול תשנ"ה


ר' יצחק יעקב בן מרדכי ז"ל
כ"א אלול תשנ"ג


ר' יצחק זאב בן שכנא דוד ז"ל
כ"ט אלול תש"נ


ר' יצחק בן אבירם ז"ל
כ"ג אלול תשנ"ג


ר' יצחק אריה בן ישראל שמעון ז"ל
י"ג אלול תש"נ


ר' יצחק (איזידור) בן יוסף ז"ל
ז אלול תש"מ


יעקב, ישראל, רחל, אסתר, מלכה בן משה ז"ל
א אלול תש"נ


ר' יעקב יוסף בן משה ז"ל
כ אלול תש"נ


ר' יעקב יהודה בן דוד ז"ל
כ"ז אלול תש"נ


ר' יעקב זיידל אלתר בן יהושע מיכל ז"ל
י"א אלול תשכ"ט


ר' יעקב בנימין בן נחום ז"ל
א אלול תשט"ו


ר' יעקב בן קלונימוס ז"ל
י"ג אלול תשנ"ב


ר' יעקב בן משה דוד ז"ל
ב אלול תשל"ב


ר' יחיאל בן ישעיה הכהן ז"ל
כ"ח אלול תשמ"א


ר' יחיאל אלתר בן טוביה ז"ל
ח אלול תשכ"ה


ר' יחזקאל שרגא בן יעקב ז"ל
י"ז אלול תשנ"ב


ר' יחזקאל בן וולף ז"ל
ז אלול תשל"ח


ר' יחזקאל בן גרשון ז"ל
י"א אלול תשס"ב


ר' יושע פליק בן צבי דוד ז"ל
א אלול תשל"א


ר' יוסף שבתי בן מרדכי יהודה ז"ל
י"ג אלול תשט"ז


ר' יוסף זליג בן אליעזר ז"ל
כ"ג אלול תש"ו


ר' יוסף בן יצחר ז"ל
ט אלול תש"כ


ר' יוסף גבריאל בן חיים שלום ז"ל
כ"ז אלול תשל"ד


ר' יוסף בן ניסים ז"ל
ט אלול תשי"ז


ר' יוסף בן פאטול הלוי ז"ל
י"א אלול תש"נ


ר' יוסף בן יהושע ז"ל
ד אלול תשנ"ד


ר' יוסף בן אברהם אבא ז"ל
כ"ד אלול תשמ"ח


ר' יוסף אשר בן ישראל איסר ז"ל
כ"ב אלול תשי"ד


ר' יונה יאנאס בן נפתלי ז"ל
ב אלול תש"ס


ר' יום טוב ליפא בן יעקב יצחק ז"ל
ח אלול תשכ"ט


ר' יואל פייבל בן משה ז"ל
כ"ח אלול תש"נ


ז"ל יואל סימנטוב בן יעקב ז"ל
י"ז אלול תשנ"ה


ר' יואל (יוליוס) בן לייב (ליאון) ז"ל
א אלול תשל"ט


ר' יהושע בצלאל בן שכנא ז"ל
כ"ו אלול תשמ"א


ר' יהושע בן מאיר ז"ל
ב אלול תשל"ז


ר' יהושע בן יוסף ז"ל
א אלול תש"מ


ר' יהודה לייב בן יצחק ז"ל
י"ח אלול תשי"ט


ר' יהודה (יודל) בן יצחק ז"ל
י"ד אלול תשנ"ה


ר' יהודה (יאדל) בן אליעזר (לייזר) ז"ל
י"ז אלול תש"נ


ר' יהודה זונדל בן צבי הירש ז"ל
י"א אלול תש"ג


ר' יהודא אריה בן חנוך ז"ל
כ"ח אלול תש"מ


ר' ידידיה בן נחום דוב ז"ל
כ"ד אלול תשנ"ז


ר' חנן בן מרדכי ז"ל
כ"ז אלול תשמ"ז


ר' חיים, יעקה, משה, עזריאל, אפרים
כ"ה אלול תש"א


ר' חיים שלום בן יהושע ז"ל
א אלול תש"נ


ר' חיים בנימין בן אלי צבי ז"ל
כ"ח אלול תשל"ד


ר' חיים בן שמואל ז"ל
כ"ה אלול תשכ"ג


ר' זאב בן אהרן ז"ל
כ"ו אלול תשל"ב


ר' הרשקו בן הירש לייב ז"ל
י"ח אלול תשנ"ה


ר' הירש בן שלמה ז"ל
כ אלול תשנ"ח


ר' דניאל (דזידר) בן לייב ז"ל
ג אלול תשנ"ד


ר' דוד רון יצחק (אייזיק) בן שמואל ז"ל
כ"ז אלול תשנ"ג


ר' דוד גרשון בן אריה ז"ל
כ"ב אלול תשל"ז


ר' דוד בן ישראל ז"ל
כ"ט אלול תשל"ח


ר' דוד בן שמעון ז"ל
כ"ח אלול תשל"ד


ר' דוד בן ישעי' ז"ל
ט"ז אלול תשמ"ג


ר' דוד בן יעקב הלוי ז"ל
כ אלול תשמ"ט


ר' דוד איסר בן אהרן ז"ל
ד אלול תשל"ח


ר' דב ברל בן דוד ז"ל
ח אלול תשל"ו


ר' גרש בן לייב ז"ל
ז אלול תשמ"ז


ר' ברוך זלמן בן אשר לייב ז"ל
י"א אלול תש"נ


ר' ברוך בן בן ציון ז"ל
א אלול תשנ"א


ר' בערל נח בן אליהו חיים ז"ל
א אלול תשי"ז


ר' בנימין יצחק בן משה אהרן ז"ל
ח אלול תש"נ


ר' בנימין חנוך בן יוסף שרגא ז"ל
י"ז אלול תשי"ט


ר' בנימין בן משה ז"ל
כ"ז אלול תשנ"ד


ר' בן ציון יחיאל בן יהודה לייב ז"ל
ט אלול תשמ"ב


ר' אשר דב בן מנחם אליעזר יצחק ז"ל
כ"א אלול תשנ"ג


ר' אריה לייב בן מנחם מנדל הלוי ז"ל
ט אלול תשמ"ח


ר' אריאל בן שמואל ז"ל
ג אלול תשמ"ב


ר' אריה לייביש בן אליהו ז"ל
ה אלול תשל"ד


ר' אריה לייב בן ירוחם פישל ז"ל
י"א אלול תשנ"ו


ר' אריה זאב בן משה יהודה ז"ל
ט אלול תש"ז


ר' אלתר בנימין בן יצחק קלונימוס ז"ל
י"ז אלול תשכ"ח


ר' אלתר אשר בן מנחם מנדל ז"ל
י אלול תשמ"א


ר' אלעזר בן יצחק זאב ז"ל
כ אלול תשנ"ה


ר' אלכסנדר זוסמאן בן נחמיה ז"ל
ט"ו אלול תר"צ


ר' אליעזר שלמה בן למל הכהן ז"ל
י"א אלול תש"נ


ר' אליעזר בן אברהם ברוך ז"ל
כ"ב אלול תשכ"ה


ר' אליעזר בן משה הלוי ז"ל
ג אלול תשל"ז


ר' אלימלך בן חיים נח פנחס ז"ל
י"ז אלול תשל"א


ר' אליהו בן זאב ז"ל
ד אלול תשמ"ז


ר' איסר לייב בן יעקב ז"ל
י"ט אלול תשי"ט


ר' אהרן בן יעקב ז"ל
י"ח אלול תשמ"ו


ר' אהרן בן אפרים אלתר ז"ל
ט"ו אלול תשל"ד


ר' אהרן בן אליעזר לייב הכהן ז"ל
י"ב אלול תשנ"ט


ר' אהרן (רוני) בן יעקב חנוכה ז"ל
ד אלול תשמ"ט


ר' אברהם הלוי בן שמואל ז"ל
ט אלול תשכ"ג


ר' אברהם דב בן ראובן אליצור ז"ל
כ"ט אלול תשמ"ו


ר' אברהם בן יעקב ז"ל
כ"ג אלול תשנ"א


ר' אברהם בן טוביה ז"ל
ח אלול תשל"ז


ר' אברהם בן זוסא הלוי ז"ל
י"ח אלול תשמ"ז


ר' אברהם בן אליעזר ז"ל
כ"ג אלול תשמ"ח


ר' אברהם אביש בת אליעזר יצחק ז"ל
י"ד אלול תש"נ


ה' עוזי בן יצחק ז"ל
י"ג אלול תש"נ


מ' פריידה בת חיים ע"ה
ו אלול תשס"ג


מ' רויזא גיטל בת מנדל ע"ה
א אלול תשל"ה


מ' אסתר פסיה בת מוניש טאובר ע"ה
כ"ה אלול תשנ"ט


מ' רוחמה ברכה בת יצחק אייזיק בן ציון ע"ה
ח אלול תשכ"ה


מ' תקוה בת משה מנחם הלוי ע"ה
א אלול תשנ"ז


מ' תוניה בת שמואל ע"ה
כ"ט אלול תשנ"ד


מ' שרה רשיל בת אליקום גציל ע"ה
י"ב אלול תש"נ


מ' שרה רבקה בת יעקב ע"ה
ח אלול תש"נ


מ' שרה פריידה בת אברהם דוד ע"ה
ה אלול תש"נ


מ' שרה הניה בת אריה לייב דב ע"ה
ח אלול תש"נ


מ' שרה בת פסח ע"ה
א אלול תש"מ


מ' שרה בת אריה לייב ע"ה
ט"ו אלול תש"ו


מ' שרה איטא בת שלמה שרגא ע"ה
ט"ז אלול תש"נ


מ' שלימה ברכה בת צבי ע"ה
י"ט אלול תשל"ה


מ' שיינדל הניה בת בנימין ע"ה
כ"ד אלול תשנ"א


מ' שיינא גיטל בת בייניש ע"ה
כ"ב אלול תש"נ


מ' שושנה בת משה ע"ה
י"ט אלול תש"ס


מ' שושנה בת אברהם ע"ה
י אלול תש"נ


מ' שולה דבורה בת זאב יהודה הכהן ע"ה
ט"ז אלול תש"נ


מ' שאשא גיטל בת פסח ע"ה
י"ט אלול תשכ"ח


מ' רענא בת ראובן ע"ה
י"ב אלול תש"נ


מ' רייזל (רוז) בת ברוך ע"ה
ח אלול תשמ"ב


מ' ריזה בת הירש אייזיק ע"ה
י"ג אלול תשמ"ב


מ' ריבה יהודית בן אברהם ע"ה
י"ג אלול תשמ"ט


מ' רחמה סינה בת אברהם ע"ה
כ"ד אלול תשל"ה


מ' רחלה
ו אלול תשנ"ח


מ' רחל
כ"א אלול תש"נ


רחל, לאה, חיה בת דוד מנחם ע"ה
כ"ה אלול תש"א


מ' רחל בת צבי ע"ה
כ"ד אלול תשנ"ט


מ' רחל בת דוד ע"ה
כ"ו אלול תשנ"ב


מ' רות רבקה בת משה ע"ה
כ"ט אלול תשכ"ו


מ' רויזא בת משה ע"ה
כ"ח אלול תש"ל


מ' רוזה בת נתן ע"ה
ט"ו אלול תשמ"ז


מ' רגינה בת ליאון גנז ע"ה
כ"ט אלול תש"נ


מ' רבקה נחמה בת בכור שמואל ע"ה
ה אלול תשל"ו


מ' רבקה בת שמואל ע"ה
כ"ג אלול תשנ"ט


מ' רבקה (ריקה) בת שלמה זלמן ע"ה
ז אלול תשנ"ו


מ' קלרה בת משה ע"ה
כ"ד אלול תשס"ב


מ' קלרה בת מאיר ע"ה
ט"ז אלול תשל"ט


מ' קלרה בת זאב ע"ה
א אלול תשנ"ז


מ' צפורה רבקה בת יצחק יששכר קפלן ע"ה
א אלול תשנ"ו


מ' צפורה אופליה בת פנחס ע"ה
י"ג אלול תשנ"ז


מ' צילי בת צליק ע"ה
כ"א אלול תשנ"ט


מ' פריל בת טוביה ע"ה
כ"ד אלול תש"נ


מ' פריידל בת מרדכי ע"ה
ג אלול תשמ"ה


מ' פריידא חיה בת דוד ע"ה
י אלול תש"נ


מ' פרידה מרים בת יוסף אליהו ע"ה
כ אלול תשמ"ח


מ' פרומט בת בנימין צבי ע"ה
י"ז אלול תש"נ


מ' פרומה בת אברהם אבא ע"ה
י"ח אלול תש"נ


מ' פעסיל בת פסח זישא אלכסנדר ע"ה
י אלול תש"נ


מ' פעלע בת ישראל ע"ה
כ"ד אלול תש"ד


מ' פסיל בת ישראל ע"ה
ג אלול תש"ג


מ' פסיה (פפי) בת שלמה ע"ה
ב אלול תשנ"ג


מ' פנינה פרל בת יהודא ע"ה
ד אלול תשל"ו


מ' פייגל בת יעקב ע"ה
י"ב אלול תש"נ


מ' פייגא גיטה בת בן ציון ע"ה
כ"ב אלול תשל"ה


מ' פייגא בת יוסף יצחק ע"ה
ד אלול תשכ"ד


מ' פייגא בת יהודה ע"ה
כ"ט אלול תש"נ


מ' עטרה בת ישעיהו ע"ה
י"ב אלול תשנ"ה


מ' עטא דולא בת מאיר יצחק ע"ה
י"ג אלול תש"נ


מ' עדה בת אליעזר ע"ה
י"א אלול תשנ"ה


מ' סטפניה טשארנא בת אהרן ע"ה
כ"ב אלול תשכ"ז


מ' סוניה בת אריה ע"ה
ה אלול תש"נ


מ' נעמי בת בבלה ע"ה
כ אלול תשנ"ז


מ' נחמה (נחומה) בת יעקב ניסן ע"ה
כ"ז אלול תשנ"ז


מ' נזה
י"א אלול תש"נ


מ' נורית בת דניאל הלפרין (חברוני) ע"ה
י"א אלול תש"נ


מ' מרים בת יוסף ע"ה
כ"ט אלול תשנ"ט


מ' מרים בת אליעזר ע"ה
כ"ז אלול תשל"ט


מ' מרים בת אליעזר ליפא ע"ה
ט"ז אלול תש"ח


מ' מרגלית בת יעקב ע"ה
כ"א אלול תשנ"ח


מ' מרגולא בת דובער ע"ה
ד אלול תשל"ג


מ' מלכה רחל בת יצחק ע"ה
ט"ו אלול תשכ"ח


מ' מלכה ליבא בת אהרן דוד ע"ה
ג אלול תשמ"ח


מ' מלכה גיטל בת חנוך ע"ה
כ אלול תש"נ


מ' מירה בת ישראל ע"ה
י אלול תשס"א


מ' מינה בת דוב אריה ע"ה
י"א אלול תשנ"ב


מ' מיכל בת חיים ישראל ע"ה
כ"ג אלול תשס"ב


מ' מושקע רייזל בת בנימין זאב ע"ה
כ"ה אלול תש"ח


מ' מאשא ומלכה בת מרדכי גימפל ע"ה
כ"ח אלול תש"נ


מ' מאליע מאטל בת שמואל חיים ע"ה
כ"ו אלול תשמ"ה


מ' ליפשה בת זיסו ע"ה
ב אלול תשנ"ד


מ' ליזה לאה בת יעקב (ינקו) ע"ה
כ"ב אלול תשמ"ב


מ' ליבה לינה בת אברהם גדליהו ע"ה
כ"ד אלול תשל"ד


מ' לאה בת שלמה ע"ה
י"ז אלול תשל"ב


מ' לאה ליליאן בת צבי פרידלנדר ע"ה
כ"ה אלול תשנ"ו


מ' לאה בת משה ע"ה
ח אלול תשנ"ב


מ' לאה בת דוד ע"ה
כ"ו אלול תש"ס


מ' יהודית פייגא בת אברהם אבא ע"ה
י אלול תשנ"א


מ' יאכע בת יצחק יעקב ע"ה
י"א אלול תשל"ה


מ' טויבא רחל בת יהושע מרדכי ע"ה
י"ב אלול תש"נ


מ' טויבא יענמא בת אוריה ע"ה
כ"ג אלול תשי"ז


מ' טויבא טוני בת שמואל באב"ד ע"ה
כ"ג אלול תש"נ


מ' טובה גיטל בת משה שלמה ע"ה
ז אלול תשמ"ד


מ' טאוס בת יצחק ע"ה
כ"א אלול תש"נ


מ' חנה בת חיים דב ע"ה
א אלול תש"ס


מ' חיה צירל בת ישראל יצחק ע"ה
כ"ח אלול תש"נ


מ' חיה פריידל בת שמואל ע"ה
כ"ח אלול תשכ"ג


מ' חיה פרידא בת אליקים געציל ע"ה
ו אלול תשכ"ב


מ' חיה ליפשא בת יצחק גאלדין ע"ה
ח אלול תש"ג


מ' חיה ליבה שרה בת בנימין ע"ה
כ"א אלול תשי"ז


מ' חיה טשארנא בת מרדכי ע"ה
כ"ט אלול תש"נ


מ' חיה הענא בת צבי יהודה ע"ה
כ"ז אלול תשי"א


מ' חיה בת אליעזר אהרן ע"ה
י"ד אלול תשל"ט


מ' חוה לאה בת משה ע"ה
כ אלול תשכ"א


מ' חוה הענא בת יהודה לייב ע"ה
כ"ד אלול תשל"ב


מ' זלטא בריינדל בת שמואל ע"ה
ט"ו אלול תשל"ח


מ' הענטשא בת אברהם ע"ה
י"ט אלול תשנ"ב


מ' הניה
ד אלול תשמ"ד


מ' הלן בת יעקב ע"ה
ט אלול תשכ"ח


מ' הינדא בת הירש ע"ה
י"ד אלול תשל"ד


מ' הינדא בת יעקב ע"ה
י"ז אלול תשנ"ב


מ' היאת בת אליהו ע"ה
כ"ה אלול תש"נ


מ' דינה בת עזרא ע"ה
ט"ו אלול תש"ס


מ' דבורה בת יצחק זאב ע"ה
ו אלול תשנ"ב


מ' דבורה בת זאב (לופו) ע"ה
כ"ו אלול תשס"ב


מ' דבורה בת דוד ע"ה
א אלול תש"ב


מ' גיטה בת חיים ע"ה
כ"ג אלול תשמ"ד


מ' גיטא בת עוזר דוד ע"ה
כ"ט אלול תשל"ו


מ' גולס בת אלמס ע"ה
כ"ו אלול תשמ"ח


מ' גולדא שרה בת יוסף ע"ה
ט"ו אלול תש"נ


מ' גולדא בת צבי ע"ה
י אלול תשכ"ט


מ' בתיה בת פנחס ע"ה
כ"ו אלול תש"נ


מ' ברכה מאריאשא חיענא בת מאיר ע"ה
כ אלול תש"כ


מ' בריינא רבקה בת שמריהו ע"ה
ט"ז אלול תשל"ה


מ' בטי
ח אלול תש"נ


מ' באשה ביילה בת ישראל הלוי ע"ה
י"א אלול תר"צ


מ' אסתר שיינא בת חייקל ע"ה
ט אלול תשמ"ח


מ' אסתרעטיל בת יצחק דב ע"ה
ו אלול תשט"ז


מ' אסתר בת יעקב ע"ה
י"ד אלול תשמ"ח


מ' אסתר בת יוסף ע"ה
כ"ט אלול תשמ"ד


מ' אסתר בת אברהם ע"ה
כ"ו אלול תשמ"ג


הק' אסתר ומה מיכל בן שלמה הי"ד
כ"ד אלול תש"נ


מ' אלקה בת מאיר יצחק ע"ה
כ"ו אלול תשנ"ח


מ' איידל בת יעקב ע"ה
ט אלול תשל"ה


מ' איטא בת ראובן יהודה ע"ה
ה אלול תש"נ


מ' אידה בת ברוך ע"ה
כ"ד אלול תשל"ח


מ' אורנה בת ישראל ע"ה
י"א אלול תשמ"ד


מ' אדלה
ו אלול תשמ"ב


מ' אבה בת יוסף ע"ה
י אלול תשס"ב


הרבנית יהודית בת מרדכי ע"ה
כ"ט אלול תשנ"ט


הרב יחיא שניאור בן מסעוד זצ"ל
ט"ז אלול תשנ"ד


הק' שמואל שרגא בן אליעזר ליבר הכהן ז"ל
י"ב אלול תש"נ


הב' גד בן יוסף ז"ל
כ"ח אלול תשכ"ד


ה' שלום בן מתתיהו ז"ל
ח אלול תשס"ב


ה' רמי בן משה ז"ל
כ"ג אלול תשמ"ו


ה' סימון בן יחזקאל ז"ל
ט"ז אלול תשס"ג


ה' ברוך דוד בן יהושא ז"ל
ח אלול תשס"ב


ד"ר סלו זלמן בן יחיאל אריה ז"ל
כ"ח אלול תש"נ


ד"ר דוד בן שמואל ז"ל
י"ז אלול תשל"ב


מ' שמחה בת אברהם ע"ה
כ אלול תשמ"א
 
 
זכויות החברים - עץ חיים
מוסדות התורה  ישיבת עץ חיים

דף הבית >  מאמרים על 'עץ חיים' >  מפי אמרם

    מפי אמרם


רב שיח  מיוחד ומאלף עם האחים הרה"ג  רבי צבי אריה טוקצינסקי שליט"א העומד  בראשות מוסדות 'עץ חיים' והרב רבי  יוסף טוקצינסקי שליט"א חבר הנהלת  המוסדות.
מרוה לצמא | ט"ו סיון תשע"ד
מאת: אהרן טייטלבוים

מוסדות 'עץ חיים' הירושלמיים,  מוסדות התורה הוותיקים ביותר בארץ  הקודש, היו רגילים יהודי העיר לומר:  לכאן נכנסים ב'טלית קטן' (במלאות שלוש  שנים), ויוצאים ב'טלית גדול' (לאחר מאה  ועשרים)...

אכן, 'עץ חיים' ליווה את תושבי ירושלים  דאז משחר נעוריהם ועד אחריתם. את  צעדיהם הראשונים החלו ילדי העיר  בתלמוד התורה, וגם לאחר נישואיהם הם  נותרו ללמוד בישיבה, עד זקנה ושיבה.  רבבות תלמידים יצאו מ'עץ חיים' במרוצת  הדורות, בהם גדולי עולם, בכירי הפוסקים  וגדולי האדמו"רים.

בחודש זה, לפני יותר ממאה ושבעים  שנה, בי"ח בסיוון תר"א, הוקמו מוסדות  'עץ חיים' על ידי רבה של ירושלים, מרן  הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל. ברב שיח  מיוחד ומאלף שקיימנו עם האחים הרה"ג  רבי צבי אריה טוקצינסקי שליט"א העומד  בראשות מוסדות 'עץ חיים' והרב רבי  יוסף טוקצינסקי שליט"א חבר הנהלת  המוסדות, הצטיירה תמונה מופלאה של  מוסדות שיסודם בהררי קודש, ואשר ליוו  ופיארו את עיר הקודש ירושלים לדורותיה,  עד עצם היום הזה.

הראיון התקיים בין כתלי תלמוד התורה  'עץ חיים', השוכן באורח זמני בבניין מוסדות  'זוויעהל' ברחוב שמואל הנביא בירושלים.  הרבנים טוקצינסקי הם בניו של הגאון  רבי ניסן אהרן זצ"ל, שנפטר לפני כשנתיים.  הגרנ"א היה בנו של הגאון רבי יחיאל מיכל  טוקצינסקי זצ"ל, אשר היה נשוי לנכדתו  של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של  ירושלים. הגר"ש היה זה שמינה את נכדו  לשמש כראש ומנהל הישיבה ומוסדות 'עץ  מהפך בירושלים שלפני 170 שנה: תלמוד תורה לילדים הוקם על  ידי הגר"ש סלנט זצ"ל סיפורים אותנטיים מכלי ראשון על 'עץ  חיים', מוסדות התורה הוותיקים ביותר בארץ הקודש, מפי מנהלי  המוסדות הרבנים טוקצינסקי, נכדיו של המנהל הראשון הגאון  רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל עץ שפירותיו מתוקים לראשונה:  לת"ת הולכים ילדים  היוזמה, ההקמה, ההשקעה בחינוך, גיוס התרומות, המעבר אל מחוץ לחומות, הפירות המתוקים חיים'. הרבנים טוקצינסקי מעשירים את  השיחה בזיכרונות האצורים עמם במשך  שנות דור, חלקם מאשר שמעו מפי זקנם  ואביהם, לצד עובדות ואנקדוטות שאותן  חוו בעצמם.

לא רק לבעלי יכולת מה היה הרקע להקמת תלמוד התורה  הראשון בארץ?  תלמוד התורה וישיבת 'עץ חיים' נוסדו  בקיץ שנת תר"א, כאמור, בידי הגר"ש  סלנט, ברובע היהודי בעיר העתיקה. באותה  עת לא היו בארץ תלמודי תורה כלל.  הסיטואציה הייתה אז, שמספר אבות היו  שוכרים מלמד שילמד את ילדיהם. הילדים  היו לומדים בצוותא באחד מחדרי הבית, או  בביתו של המלמד, ללא חלוקה לרמות. היה  זה לימוד קבוצתי, שבו ילדים בעלי יכולות  שונות ובגילאים שונים לומדים בכפיפה  אחת. כמובן, מי שהתברך באמצעים, יכול  היה להרשות לעצמו לקחת מלמד מוצלח  ומעולה. מי שלא הייתה הפרוטה מצויה  בכיסו, נאלץ להסתפק במלמד פשוט.  כך נוצר פער משמעותי בין רמת הידע  של הילדים, רק בגלל מצבם הכספי של  הוריהם...

הגר"ש סלנט החליט כי אסור לאפשר למצב כזה להתרחש, וכי יש לקבץ את כל  התלמידים תחת קורת גג אחת, ולתת להם  חינוך ולימודים שווים. כמי שהיה אחראי  על המצב בירושלים, שהיה ה"אבא" של  העיר, החליט הגר"ש שחייבים לפעול למען  חינוך הילדים, כפי שהוא התבטא: "גם אם  יצאו מהם חייטים וסנדלרים, לפחות שידעו  גם ללמוד כהלכה"...  הרעיון החדשני המרכזי, שעמד בבסיס  אמנת 'עץ חיים', היה הקמת מסלול  לימודים המתחיל מגיל צעיר ומסתיים  לאחר הנישואין, מסלול הבנוי ממסגרות  תלמידים בעלי יכולות שוות, הלומדים  יחדיו. הדבר היווה חידוש מהפכני, לעומת  השיטה שהייתה קיימת עד אז בירושלים.

מיד עם ההכרזה על הקמת הת"ת, התקבצו  כולם ללמוד במבנה אחד, כנהוג בימינו?  לא. תחילה פוזרו כיתות הלימוד בין  מבנים שונים ברחבי העיר העתיקה. רק  בשנת תרי"ז רוכזו התלמידים בקבוצת  מבנים, שהיו סמוכים לחצר בית הכנסת  ה'חורבה', יחד עם בית הדין של ירושלים.  לתלמוד התורה ניתן השם 'ישיבת עץ חיים'.

שיטת הלימוד הייתה מבוססת על זו  של מרן הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל, שאותה  קיבל ממרן הגר"א זצ"ל - להשקיע היטב  בלימוד החומש, ולאחר מכן לעבור מיד  ללימוד הגמרא. בימינו, יש המשקיעים חלק  נכבד מהשנים בלימוד המשניות, אבל ב'עץ  חיים', עד היום, ממשיכים בדרך שהתווה  לנו הגר"ש סלנט.  לדאוג גם לקמח זמן קצר לאחר שהוקם הת"ת, הוקמה  גם הישיבה לבחורים. האם הגר"ש סלנט  מסר בה שיעורים? אכן, בתחילה מסר הגר"ש שיעורים  בישיבה שהוקמה. השתתפו באותם  שיעורים גם למדנים גדולים מקרב תושבי  השכונה. הם היו בטוחים שישמעו פלפולים  עצומים, אבל הופתעו לשמוע שיעור עממי  ופשוט. לאחר השיעור ניגשו אליו אותם  למדנים ושוחחו עמו בלימוד. הם ניסו  להעלות מספר נקודות וקושיות שבהן  התחבטו, ולהבנתם נותרו בלתי פתורות,  אבל הגר"ש לא התרגש מכך. הוא חזר ואמר  להם שוב ושוב את השיעור, עד שהם קלטו  כי הכול נהיר ובהיר. הגר"ש הצליח לפשט  את הסוגיה בצורה כזו, שכל ספקותיהם  נעלמו והתפוגגו.

מנין היו המשאבים להחזקת המוסדות? בשנת תר"ח, כאשר תלמוד התורה  והישיבה היו במצוקה כלכלית, לא שקט  הגר"ש סלנט עד שקם ונסע לווילנה, שם  גולל בפני ראשי הקהילה את מצבו הקשה  של המרכז החינוכי. הודות להשפעתו נוצרה  קרן מיוחדת, שמטרתה לבסס את קיום  הישיבה.  שמענו כי הגר"ש לא הסתפק רק  במגבית בליטא ורוסיה. הוא הגיע גם  ללונדון ולמנצ'סטר, והרחיק אפילו עד  פולין וגליציה, לשם גיוס הכספים למען עניי  ירושלים בכלל ומוסדות 'עץ חיים' בפרט.  מספרים, כי כשהגיע למעונו של הגה"ק  מרן בעל ה'חידושי הרי"ם' מגור זי"ע, שוחח  עמו בלימוד, והרבי התפעל מאוד מגאונותו.  מכיוון שהגר"ש הורגל להתפלל תפילת  ותיקין בכל יום, חיפש מנין כזה גם בעיירה  גור, אך לא מצא, משום מה. הוא החליט  להתפלל ביחידות, כדי לא לשנות ממנהגו.  מישהו שהבחין בו גילה את אוזנו של  הרבי, שהאברך שעמו נפגש אתמול נוהג לא  על פי ההלכה... אך ה'חידושי הרי"ם' לא  התייחס לדברים וקבע כי: "האברך הזה  יודע מה הוא עושה"...

כמו כן מסופר, כי הגיע בנדודיו גם לעיירה  בעלזא, שבה שימש אז כרב וכאדמו"ר  מרן הגה"ק ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע.  ה'שר שלום' נודע בכך שריפא את החולים  שביקרו אצלו באמצעות כף ידו. הרבי היה  ממשש את האזור הנגוע, והחולי והכאב,  כמו המחלה, חלפו מיד.  באותה עת סבל הגר"ש מכאבים  בכתפו, אולי מחמת המאמץ שהיה כרוך  בנסיעה המפרכת הזו. כשביקר בקודש  פנימה, לא סיפר הגר"ש לרבי על מיחושיו  כלל. להפתעתו, קם הרבי ממקומו, העביר  את אצבעותיו הקדושות על גבי הכתף של  האורח הרם, וראה זה פלא, הכאב חלף כלא  היה.  דרמה בלב ים אחד האברכים מחסידי גור, שהיה  תלמיד חכם ולמדן מופלג, השתוקק לעלות  לארץ ישראל. הוא נכנס להגה"ק מרן בעל  ה'שפת אמת' זי"ע וקיבל ממנו את ברכת  הדרך. לפני הפרידה, הרבי, שהכיר היטב  את הגר"ש סלנט, ישב וערך אליו מכתב,  וביקש מהאברך למוסרו לגר"ש כאשר יגיע  לירושלים.

כאשר הפליג האברך עם משפחתו  באנייה, מישש הוא בכליו כדי לוודא  שהמעטפה עמו. הלה היה בטוח כי היא  מכילה חידושי תורה, והתאווה לעיין בהם.  הוא לא יכול היה לעמוד בפני יצר הסקרנות  ופתח את האיגרת. לתדהמתו, נכתב בה:  "אני שולח לך אברך תלמיד חכם, כדאי לך להכניסו לישיבה"'. האברך ההמום לא  חשב פעמיים, קרע את המכתב והטילו אל  הים, אל הנחשולים הגועשים.

רעייתו, שהבחינה במעשיו, השתוממה  ונבהלה: "למה עשית את זה?"  האברך הנחוש הסביר לה ללא ניד עפעף:  "אני מעוניין ללמוד בעצמי, ללא  התגנדרות. מכתב כזה עלול להביאני  חלילה וחס לכדי גאווה ולנפח את מעמדי  ואת ישותי, על שזכיתי שהרבי מצייד אותי  בהמלצה מידו. אינני חפץ להשתמש בכתר  התורה. זו לא התכלית שלי בלימוד".

כשהגיע האברך לירושלים, נכנס לגר"ש  סלנט כדי לקבל ברכת 'שלום עליכם', הציג  את עצמו, וביקש להיכנס ללמוד בישיבת  'עץ חיים'.  "פה צריך ללמוד, אם סתם מחפש  פרנסה אתה, אין מקומך כאן..." אמר לו  הגר"ש באופייניות טיפוסית. כנראה, מצבה  הכלכלי של 'עץ חיים' באותה תקופה היה  קשה, מה שלא אפשר לכל מי שהתדפק על  שעריה להתקבל.

"אני מבקש ללמוד בלבד, אין כוונתי  לשם ממון", חזר האברך על משאלתו.

בעודם משוחחים, נשמעה נקישה על  הדלת. בפתח עמד הדוור, ובידו מכתב מ...

פולין הרחוקה. השולח: ה'שפת אמת'  מהעיירה גור...

הגר"ש מיהר לפתוח את המכתב, ונאמר  בו כדלהלן:  "שלחתי מכתב עם האברך, אבל בטוחני  שפתח אותו, וכשראה את תוכנו החליט לא  להעבירו אליכם... לפיכך אני משגר מכתב  נוסף, להמליץ עליו כעל בן תורה אמתי  ולבקש מכם להכניסו לישיבה שלכם"...

עם קריאת השורות הספורות הללו, אורו  פניו של הגר"ש: "התקבלת. אבל בתנאי  אחד: עליך להגיע אליי לעתים תכופות, כדי  'לדבר בלימוד'"... האברך סבר וקיבל.

התורם העשיר נדהם ויש המשך מרגש לסיפור: כעבור זמן מה הגיע עשיר גדול מחו"ל  לעיר העתיקה, וביקש להתרשם מהמוסדות  ולתרום בעבורם סכום כסף נכבד. הסבא,  רבי מיכל, נטלו עמו וערך לו סיור מקיף  בין כל אגפי המוסדות, הת"ת והישיבה  וכדומה. לקראת תום הסיור הציע רבי מיכל  לעשיר להגיע למעונו של זקנו, הגר"ש סלנט,  ולחתום כאן את סיורו.  הנדבן, יחד עם רבי מיכל, הגיעו לבית  הגר"ש והתקבלו כמובן בסבר פנים יפות  ובלבביות רבה. לפתע, נכנס לבית הגר"ש  מיודענו האברך. הוא נכנס בלא להקיש  על הדלת, נאמן להבטחתו להגיע מדי פעם  לשוחח בלימוד. כאשר הבחין בו הגר"ש,  נטש את אורחו הדגול, רץ לעבר האברך  ופתח עמו בשיחה תורנית.

העשיר נפגע עד עמקי נשמתו. הוא הגיע  לתרום כסף, והנה הוא זוכה ליחס משפיל  שכזה? הוא הסמיק מזעם והחליט לעזוב  את הבית.  רבי מיכל היה שרוי במבוכה רבה. הוא  חשש מטרפוד כל הביקור, שבו השקיע  יגיעה ויזע. אבל הוא לא ויתר מהר כל כך,  ולא נתן לכל עמלו ללכת לטמיון.  "בוא נצא לעת ערב לסיור נוסף ברחבי  העיר העתיקה", הציע לעשיר הכעוס.  איכשהו הצליח לפלס מסילה ללבו, והלה  נעתר לבקשה.

בעודם פוסעים מעדנות בסמטאות העיר  העתיקה, עברו ליד דירה ששכנה בירכתי  המבנה. היה זה מין מרתף, שרק מחצית  מחלונותיו הציצו לרחוב, בעוד המחצית  האחרת הייתה שקועה באדמה. זה היה  ביתו של האברך שלנו, שהיה חי בצמצום  ובדוחק רב...  רבי מיכל הציע לגביר שלצדו לגחון מעט  לעבר אשנבי הבית ולהביט פנימה. המראה  שבו נתקל גרם לו להתחלחל: הוא נוכח  כיצד האברך מושיב על ברכיו את הילד  הגדול, לומד עמו בחביבות ובנעימה, ואחר  לוקח פרוסת לחם, מושח אותה בשמן זית  ומגיש לו לאכול. אחריו הושיב את בנו השני  על ברכיו, וכמעשהו בראשון, כך נהג גם  באחיו. גם תורם של הבן השלישי והרביעי  הגיע, אבל הם כבר לא זכו בפרוסה שלמה,  אלא במחצית הפרוסה, משוחה בשמן זית.

לאחר הארוחה הדלה השכיב האב את  ילדיו הרכים על הארץ לשנת הלילה שלהם,  ואז שב למקומו ולגמרתו והוסיף לשקוד על  תלמודו לאורו הקלוש של הנר.

העשיר פרץ בבכי נסער ופלט: "אני לא  רוצה יותר לראות כלום. די לי בכך... עכשיו  אני מבין למה עזב הגר"ש סלנט את השיחה  אתי ברגע שבו נכנס האברך הצדיק הזה..."  למותר לציין כי התרומה שתכנן להרים  הוכפלה באותו מעמד.  מלכים ושרים בתוך... כוך השמועה מספרת כי גם ביתו של הגר"ש  סלנט שימש בשלב מסוים את 'עץ חיים'.

הגר"ש היה מסתפק תמיד במועט  שבמועט. הוא היה דר בתוך גומחה קטנה  בחצר ה'חורבה', ובה קיבל מלכים ושרים,  רבנים ואישי ציבור שבאו להקביל את  פניו...

כאשר הגיע פעם נדיב תושב חו"ל לביקור  בעיר העתיקה, וראה את מעונו של הגר"ש,  הוא נסער מאוד, וביקש לבנות בעבורו בית  חדש. אבל הגר"ש דחה את ההצעה בתוקף.  "טוב לי פה. מי שמחפש אותי יסתפק בכוך  שלי"... כאשר המשיך הלה להפציר ולא  הרפה, נעתר הגר"ש לבסוף. הוא הסכים כי  ייבנה בעבורו חדר מגורים מרווח, אך התנה  זאת בכך שהגומחה הננטשת תשמש את  תלמוד התורה, "ולאחר פטירתי, גם החדר  החדש ישמש את תלמוד התורה של 'עץ  חיים'". הגביר נענה, ונפנה בזריזות לעשות  כמצוותו.

על הקשר שבין 'עץ חיים' ל'חורבת  רבי יהודה החסיד', או בשמה המקוצר  'החורבה', שבסמוך לה התגורר הגר"ש,  מסופר, כי לקראת סיום בניית 'החורבה',  נוצר מחסור בכוח אדם.  באותה תקופה עלה החשש כי הטורקים  ששלטו בארץ, ולא ראו בעין יפה את הבנייה,  ינסו להערים קשיים על סיום המלאכה  מטעמים שונים. בשל כך ביקשו היזמים  לגייס כוח אדם נוסף למלאכת הבנייה, כדי  להגביר את הקצב. הם שקלו לבקש זאת  מתלמידי 'עץ חיים', אך חששו מפני הנאמר  בגמרא כי "אין מבטלים תלמוד תורה  אפילו לבניין בית המקדש", ולשם כך נועצו  ברבם הגר"ש.  "מתיר אני את הדבר", קבע הגר"ש,  ונימק: "יש בבניין החורבה משום קירוב  הגאולה. כל יום שחולף ועדיין לא נגאלנו,  הוא בבחינת פיקוח נפש, וכאשר בפיקוח  נפש הדברים אמורים, הרי ודאי מותר  לשבץ תלמידים למלאכה".

לאחר פטירתו של הגר"ש שימש ביתו,  בהתאם לצוואתו, במשך שנים ארוכות,  כחדר לימוד בעבור ישיבת 'עץ חיים'  הסמוכה. כך גם ארון הספרים, שהותיר  הגר"ש לשימוש רבני הישיבה. הגר"ש כתב  בצוואתו:  "את הספרים שבארגז האדום, לתת  לנכדי הבחור נתן נטע סלנט, ואת אלו  שבארגז הירוק אני נותן במתנה לישיבת  'עץ חיים' בחצר ריה"ח (רבי יהודה החסיד)  זצ"ל, וישמרו בהארגזים שבביתי המיוחדים  לספרים. ותלמיד חכם שירצה ללמוד בהם  ילמד בבית הזה דווקא ולא יוציאם החוצה,  ואחר הלימוד יחזירם למקומם".  הבטחתו של ה'חזון איש' גם אביכם המשיך, מן הסתם, במסורת של  גיוס כספים לצורך המוסד.  כשביקש אבינו לצאת לחו"ל למסע מגבית בעבור 'עץ חיים', בשנת תש"י, היה  סבינו הגאון רבי מיכל חולה. אבא היה בנו  יחידו, והוא חשש להשאיר את אביו במצב  כזה. הוא נועץ בסבא, ואמר לו כי הוא שוקל  לנסוע לבני ברק, כדי להיוועץ במרן ה'חזון  איש' זצ"ל אם לצאת למסע. אבל הסבא  ניסה להניא אותו מכך.  "למה?" שאל אבא, "ממה אתה חושש?" הגיב הסבא: "ומה תעשה אם יורה לך  ה'חזון איש' לא לנסוע?"  "אז לא אסע", ענה אבא.  "אם כך, אם אתה מקבל על עצמך לציית  לכל פקודה של ה'חזון איש', אתה רשאי  לצאת אליו", אמר הסבא.

הגיע אבינו ל'חזון איש', שטח בפניו את  שאלתו, והוא פסק כי אבא חייב לצאת  לצורך זה לחו"ל. ה'חזון איש' אף הבטיח  לאבא כי הוא יצליח במסעו, וכי יזכה לשוב  לארץ ולמצוא את אביו בחיים... שזה בעצם  היה החשש המרכזי.

רק מי שהוא "מלאך" יכול להתחייב  כך... אומרים הרבנים, ומוסיפים: אבא  נסע, שהה שם חצי שנה, וכשחזר, אכן מצא  את אביו במיטבו. סבא המשיך לחיות עוד  חמש שנים לאחר אותה נסיעה...

צריך גם מעיל, נעליים...

האם הגר"ש סלנט היה מעורב גם בענייני  הת"ת השוטפים? על אף טרדותיו המרובות בבעיות הכלל  והפרט, היה הגר"ש דואג לכל ענייני 'עץ  חיים'. הוא נשא את המוסדות על לבו ממש.  הגר"ש היה נוהג לבקר בחדרי הלימודים  מדי יום כמעט, כדי לעמוד בעצמו על מצב  התקדמותם של התלמידים, וגם היה בוחן  את ידיעותיהם. הוא נהג אף לנבור בשקיות  האוכל שהילדים היו מביאים, וכשראה  שהשקית דלה וריקנית, היה משחיל לתוכה  דבר מאכל או פרוטות מספר, מבלי שהילד  ידע או ירגיש בכך. כשראה שילד מתהלך  במעיל קרוע או נעליים מטולאות, היה שולח  אותו מיד אל החייט או הסנדלר, שיתפור  לו על חשבונו בגדים חדשים או נעליים  חדשות. הגר"ש היה האבא של הילדים ושל  המבוגרים, רוחו הגדולה הייתה חופפת על  הכול.

יש לכם אינדיקציה לכמות התלמידים  שהוציאו מוסדות 'עץ חיים' מקרבם? במשך שנות קיומם, הוציאו מוסדות  'עץ חיים' אלפי תלמידים. מהם כאלה  המשמשים כיום בקהילות ישראל כרבנים,  דיינים וכדומה, ומהם העוסקים בתחומי  המסחר השונים, אבל נוהגים להתפאר  תמיד כי 'היו פעם בני ישיבת עץ חיים'.  לפני זמן מה נוסד 'חבר תלמידי עץ  חיים', והוא מונה אלפי חברים, ביניהם  כאלה הממלאים תפקידים נכבדים ביותר  בציבור. מעניין לציין כי אף אלו מבין  הבוגרים, שהתרחקו במשך הזמן מאורח  החיים של היישוב הישן, מזכירים בחיבה  ואהבה עמוקה את אותם ימים, שבהם  חבשו את ספסלי הישיבה.

מושג חדש: הסעה לת"ת מתי עברו מוסדות 'עץ חיים' לתוך העיר  החדשה? בשנת תרס"ח יזם הסבא רבי מיכל  את רכישת הקרקע ליד רחוב יפו, להקמת  סניף של הישיבה. עם הקמת בנייני הישיבה  במרכז העיר הוקם במקום גם כולל,  ששימש בעיקר את בוגרי הישיבה. אגב,  הסבא היה הראשון שהכניס את מושג  ה'הסעות' לתלמוד התורה. מישהו תרם  רכב ישן, שבו נדחסו בכל בוקר עשרות  ילדים, בדרכם לת"ת. באותה תקופה לא  היו רכבים מצויים כל כך בירושלים, הדבר  היה אז חידוש מרענן ומפתיע.

כמאה שנים היינו שם, ברחוב יפו,  עד שלאחרונה הפך מרכז העיר למוקד  סחר ובילוי, כידוע לכולנו. פנינו לגדולי  ישראל, ובהם מרנן הגרי"ש אלישיב,  הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, ולהבחל"ח  הגראי"ל שטיינמן שליט"א, וכולם אמרו  לנו שחייבים לעזוב את המקום, מחמת  המפגעים הרוחניים ששוררים בו.  מכרנו את השטח ליזמים פרטיים, הם  מתכוננים להקים שם פרויקט נדלנ"י של  מגורים ומסחר. בכסף שקיבלנו רכשנו את  המתחם ברחוב ישעיהו, שבו שוהה כעת  תלמוד התורה של רוז'ין, ובעבר שכן בו בית  הספר 'לעמל'. בית ספר זה היה הראשון  בירושלים, בשעתו, שפרץ את הגדרות  והכניס לימודים כלליים אל שעריו, בניגוד  לדעת גדולי ישראל...  לקראת הרכישה קיבלנו את ברכתו של  מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א. הוא הציע  לנו לסייד מחדש את הכתלים, כדי שיהא זה  בבחינת "פנים חדשות שבאו לכאן". כאשר  ביקרנו במעונו של ראש ישיבת בריסק,  מרן הגאון רבי דוד סולובייצ'יק שליט"א,  התבטא בפנינו: "דעו לכם, כי 'עץ חיים הינו  קודש קודשים', וכל צעד שאתם נוקטים  צריך להיגזר מהמחשבה הזו".  לקראת אלול תשע"ה אנו צפויים לעבור  למשכננו החדש, בעזרת ה', ולתקן בס"ד את  אשר עיוותו מנהלי בית הספר 'לעמל' ששכן  בו, ותחת החינוך הזר שהוענק שם, נמשיך  לשמר את המסורת המפוארת של דרך  ישראל סבא, עד ביאת הגואל. 


להורדת המאמר לחץ כאן