שם:
 
  כותרת:
 
  תגובה:
 
 
שלח
 
 
 
זכויות החברים - עץ חיים
מוסדות התורה  ישיבת עץ חיים

דף הבית >  מאמרים על 'עץ חיים' >  עץ חיים בעיני גליס

    עץ חיים בעיני גליס


 

גרנו בתוך שוק מאה שערים אחרי החלאקה למדתי בת"ת מאה שערים ומשם לסניף עץ חיים בשטיבלאך של בית ישראל אצל רבה זלצמן ומשם עליתי כתה למלמד הגדול סבא שלי הרב יעקב מלמד קלמנוביץ ומשם לחיידר עץ חיים בשוק מחנה יהודה

אהבה לחיידר זרמה בתוך העורקים הלכנו לישון מתוך חלמות וערגה לקום בבוקר מוקדם וללכת לחיידר קמנו בבוקר מוקדם הלכתי עם אבא שלי לתפלת ותיקין חזרנו וקיבלתי סנדוויץ "ברייט מיט שיערס " מיט המרנץ [תפוז] שבפנים היה תפוזון קטן אכלנו בבוקר את הקליפה ואחרי ארוחת צהרים את התפוז

ברור היה כשהגענו לחיידר השער היה סגור שער גבוה ומפחיד שעד היום אני עובר לידו ומביט בפלא הגדול איך אני כילד מטפס על השער לתוך החצר נכנסנו ורצנו לסדר את הכיתה לקראת יום חדש בחיידר למדנו מהשעות המוקדמות של הבוקר ועד השעות האחרונות של הצהרים

לפעמים היתה השמחה כשראינו את הצדיק רבי אלה סלמון יוצא לחצר ומביט לשמים ואומר קינדרלך יש עננים וצפוי גשם והיום הולכים הביתה יותר מוקדם גם בימי הקיץ החמים מאד הלכנו יותר מוקדם

היו גם ילדים חרוצים שלא הלכו הביתה אלא עלו לבית המדרש לשאוף אויר מהוינטלתור הגדול שסב לו מהתקרה או בחורף מהחימום שהיה בית המדרש חברי אלעזר פרוש ז"ל בנו של מזכיר הישיבה הרב עקיבא פרוש היה גורר אותי לבית המדרש ואבא שלו היה לוקח אותנו הביתה כי גרנו בסמיכות במאה שערים

פרק מיוחד הוא על הדמיות של חיידר עץ חיים כאלו שלמדתי והתחנכתי אצלם ואלו שרק שמעתי מהבוגרים עליהם הדמויות שהסתובבו בתוך החיידר

 כשנפטרו רבי אלה סלמון או אברהם לייב בונמוביץ הרגשתי שמת לי סבא כך היה הקשר של אהבה וערכה לצוות שליוה אותנו

גם האמא המסורה של החיידר לאיקה שיינקר הוסיפה אהבה לחיידר לא פעם זכיתי שלתוך המרק הצלול והבהיר שקיבלתי נזרקה כנף או רגל של תרנגולת לא משנה הטעם אבל הגאווה היתה שאני קיבלתי ולא אלו שישבו לידי אפשרתי גם לבן של הרבה נפתלי ויסנשטרן למצוץ מהעצם

הדמויות שאני זוכר מהחיידר רבי חיים שבדרון ששנים רבות הלכתי בכל ראש השנה לשמוע אותו קורא את ההפטרה "מצא חן במדבר עם שרידי חורב " בבית החולים בקור חולים את ר' מנדל חזן ולמעלה בקודש את רבי שמואל גוטפרב ובכיתה מולו רבי ישראל אשר רוטמן כל אחד מהם צריך פרק מיוחד על דמותו מודרך חינוכו רק לראות את ישראל נח איזנבאך היה נופל אליך פחד האיש שיכולת לכוון את השעון איתו להביט בהליכה שלו משכונת בתי ויטנברג עם הסנדויץ עטוף עם עתון ישן לשמוע את קולו המסתלסל והחד זו היתה חויה לא פעם היתי מוצא את עצמי יושב ליד הדלת של הכיתה שלו רק לשמוע אותו חויה מיחדת היתה לי לראות אותו יוצא ביום שישי מהמקווה ועומד מחוץ למקווה ומסרק את זקנו ומגלגל שיחה עם גיסו הרב אלימלך חשין ליד בית מחותנם איזיק ניסנבוים

הרבה אלימלך חשין שליט"א יאריך ה' ימיו בטוב הוא דוגמא לרבה שאוהב את תלמידיו לא אשכח בחורף גשום ואנחנו כילדים רקדנו בשלוליות שהיו בחצר וכאלו היו 3, לקטנים היתה את השלולית שלהם וכך לגדולים ,חזרתי פעם לכתה רטוב עד לשד עצמותי רועד מקור הרבה מיילך חשין עשה לי כוס תה הושיב אותי ליד התנור פרידמן הקטן שהיה לידו שם את הגרבים שלי על התנור וגם ליוה אותי הביתה כדי להיות בטוח שאני לא אקפוץ בדרך לעוד שלולית גם הרב משה חיים חשין היה איש מיוחד ספרו "מסורת" היה השולחן ערוך של ילדי ישראל האיש שהלך תמיד מחושב ומדוד,

 תמיד חושב ותמיד מחפש כל דרך כדי לקדם ילדים בקריאה דמות דומה לו היה הרב חיים יודל יעקבזון עם ספרו "למשמעות"

איש מסודר כשבחדרו תמיד היה תנור חימום גבוה ועל זה סמוור עם מים חמים וסנס [תמצית תה ]

בחדר אחר המשגיח הרב אליהו נחום פרוש גליקמן כשעל התנור שלו היה תירס חם שהריח שלו מלוה אותי עד היום והחוברות שהוא הוציא נמצאים עדין בידי חנוכה פורים אלו מציאות המפקיד

אי אפשר לשכוח את לייב מרנץ מהמטבח את זימל הנגר שיש הרב הסיפורים מסביב לדמותו או איש הנקיון הצדיק אהרון כהן שהיה לו חדר במדרגות ושם הוא היה גם מכין תה למלמדים

אחד הדמויות הבלתי נשכחות זה הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין כאשר כילד ראיתי אותו מכתת את רגליו בשכונת בתי אונגרין פעם אחת בשעה 7 בערב אני עשיתי את דרכי למתמידים וכששאלתי אותו מה הוא עושה כאן ואם אני יכול לעזור תשובתו היתה שהיום היתה בחינה והוא חושב שהילד עקשטיין בנו של לייזר עקשטיין לא הבין את השאלות כי האידיש שלי היא ליטאית ולכן אני מחפש אותו כדי לחזור איתו שוב על השאלות

באחד הימים אבי הרב יעקב גליס זצ"ל הגיע לחיידר באיזה ענין רבי אריה פגש בו בחצר ושאל אותו האם זה נכון שהוצאת ספר שכונות בירושלים אבי השיב בחיוב ואז ביקש רבי אריה לקנות את הספר והוא רוצה לשלם אבי אמר לו שמחירו 10 לירות רבי אריה הוציא 10 לירות ואבי נתן לו ספר

אחרי יום בשעות הערב מגיע רבי אריה אל ביתינו בשכונת מאה שערים אבי לא הבין מה קרה רבי אריה בא בטענה למה רימתני הספר עולה 12 לירות אבי ענה לו שהוא עושה הנחנה לבני ישיבה ענה לו רבי אריה אני לא תלמיד בישיבה כך בבקשה קח ממני 2 לירות ומיהר לעזוב את הבית

הסיפורים על החיידר המיוחד הזה עולים מדי פעם כשאני עובר ליד אני נעצר ומביט על הבנין שהיה בית חרושת של תורה ולחשוב לרגע כמה אלפי תלמידים ודורות של תלמידי חכמים יצאו מבית היוצר עץ חיים