זכויות החברים - עץ חיים
מוסדות התורה  ישיבת עץ חיים

דף הבית >  מייסדים >  הגאון רבי שמואל סלנט

    הגאון רבי שמואל סלנט


 

הגאון רבי שמואל סלנט
רבה הראשון של ירושלים

ב' שבט תקע"ו - כ"ט אב תרס"ט


רבי שמואל נולד בשנת תקע"ו, בעודו נער צעיר התייתם ונאלץ לנדוד ללמוד לקיידן, שם למד מפי הגאון רבי צמח שפירא זצ"ל ועד מהרה התפרסם שמו כ'עילוי מקיידן'. בהמשך עבר לסלנט ומשם לוואלז'ין, בה התקבל לישיבה הרמה של הגאון הגדול רבי חיים מוואלז'ין. שם ינק את דרך הלימוד הייחודי ואימצו אל ליבו.


מאוחר יותר יהפוך דרך לימוד זה, בזכותו, לנחלת כלל מוסדות התורה בארה"ק בכלל ובירושלים בפרט.


בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל סלנטר, מרת טויבע, לאשה.


תקופה קצרה אחרי בואו בברית הנישואין, החליט חותנו רבי זונדל סלנטר לעלות ולחונן את ארץ ישראל וביקש לצרף אליו את חתנו רבי שמואל. רבי שמואל, שהיה אברך צעיר, התקשה למלאות אחרי הזמנה זו, מאחר ובאותם ימים היה הישוב בארץ מדולדל מאד. רבי זונדל עלה לבדו בשנת תקצ"ז, כשהוא אומר לחתנו - "וועסט נאך מיט קומען נאך מיר" (עוד תצטרף אליי)...



רבי זונדל והתיישב בירושלים ונתמנה מיד לשמש כאב"ד של העדה האשכנזית בירושלים, מאחר ובגולה כבר שימש כאב"ד בוילנא.


שנתיים חלפו ורבי שמואל מצא את עצמו מתכונן לעלות לארץ. היה זה בעקבות מחלה שלקה בריאות והרופאים המליצו לעקור לארצות החום כאיטליה ודומיה. מששמע שעליו לעקור לארצות החום, אמר, מה לי איטליה אם אפשי לעלות לארץ הקודש? שנתיים ארך המסע כשהוא מתלווה להגאון רבי משה ריבלין, שהתבקש לעלות לארץ לכהן כמנהיג העדה האשכנזית בירושלים.


בשנת תר"א, זכה לעמוד עם זוגתו בשערי ירושלים.


סיבת העיכוב במסעו של רבי שמואל היתה לטובה. היה זה עקב מלחמה עזה שפרצה בארץ בין מוחמד עלי לבין הסולטן שייצג את הממלכה העותומאנית. בנתיים, שהה רבי שמואל בקושטא (איסטנבול של ימינו) כשלצידו הגאון רבי משה ריבלין. באותה תקופה ביקר בקושטא סיר משה מונטיפיורי בשל עלילת הדם בדמשק. קשרי ידידות עזים נקשרו בין השניים ור' משה היה מתייעץ עם רבי שמואל בענייני הצדקה כל אימת שביקר בארץ.


רבי שמואל התיישב בחצר 
חורבת רבי יהודה החסיד ומתוך דירה בת חדר יחיד ללא חלונות בה התגורר כל ימי חייו, הנהיג את העדה האשכנזית בירושלים ומכאן יזם והוציא לפועל את המהפכה הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בתחום החינוך של היהדות החרדית. באותה דירה הוא נשאר, גם כשנבנה עבורו דירה חדשה ומרווחת בשכונת משכנות שאננים. אף גם כאשר הגיע נדיב מארה"ב והציע לבנות עבור הרב דירה מרווחת בת שני חדרים עמד בסירובו ולא עלה ביד הנדיב לשכנע את הרב רק לאחר שהבטיח שלאחר פטירת הרב ישמשו החדרים ככיתות לימוד עבוד הת"ת, נאות הרב.


עם הגיעו לארץ נוכח לראות את המצב השפל של החינוך בירושלים, זאת עקב שיטת החינוך שהייתה נהוגה אז שהורי הילדים שלחו את בנם אל בית ה'מלמד' שם קיבל מספר תלמידים בני גילאים שונים, אותם לימד יחדיו תמורת תשלום זעיר שקיבל מהאבות. בירושלים של אז רבו ילדים עניים ויתומים שלא היה מי שישלם תמורת לימודם למלמד והם הפכו לטרף קל עבור ציידי הנשמות המיסיון שהסתובבו באותם ימים בין סמטאות הרובע היהודי.


רבי שמואל ראה ולבו לא עמד בזה והוא החל להגות את המהפכה הגדולה בתחום החינוך. הוא הגה את רעיון 
תלמוד תורה וישיבה 'עץ חיים', שהבשורה שלה הייתה בין היתר פיצול התלמידים לקבוצות גיל מדורגות והתאמת מלמד לבני כל גיל וגיל,


הקמת ת"ת וישיבת 'עץ חיים' היווה רעיון שהציל את הגוף ואת הנפש במתכון מובטח להצלחה בהוראה וקניית חומר לימודי.


בי"ח סיון בשנת תר"א הוקם התלמוד תורה הראשון בעולם, ה"ה 'תלמוד תורה וישיבת עץ חיים'. את מתכונת הלימוד וסדרי הישיבה שהוקם בנה רבי שמואל על פי סדרי ישיבת וואלוז'ין שם למד בבחרותו ועל פיו בנה את שיטת החינוך.


'תלמוד תורה עץ חיים' החלה בכיתת לימוד מהגיל הרך ועד לתקופת הבר מצווה. כעבור מספר שנים הוכר הצורך בפתיחת ישיבה עבור התלמידים מעבר לגיל בר-מצווה ולראש-הישיבה הכתיר את הגאון רבי משה נחמיה כהניו זצ"ל ששימש בעבר כרב בעיר חסלביץ שבליטא.


רבי שמואל עצמו גם מסר שיעורים בישיבה, שהיו על דרך הלימוד הוולאז'ינית, שכללה את התירוצים והיישובים בסוגיא עצמה. אירע שקבוצת למדנים באה לשמוע את שיעורו של רבי שמואל במסכת בבא-קמא. במהלך השיעור השתדלו שלא להפריע לשטף הסבריו, אבל בסיומו, לא יכלו להתאפק והעלו בפניו את כל הקושיות הנודעות על הסוגיא. רבי שמואל במתק לשונו פנה אליהם ואמר "קומט הערט נאכאמאל" – הבה נחזור שוב על דברי הגמרא וחזר בפניהם על כל השיעור בשנית. כעת הבינו שהדרך שסלל במהלך השיעור, כללה את התירוצים על כל הקושיות. ועדיין, נשארו כמה שבכל זאת לא ויתרו והיה להם קושיות נוספות שלדעתם לא ייתכן שלא להזכירם. שוב הציע להם רבי שמואל לשמוע את השיעור בשלישית, "קומט הערט נאכאמאל", עד שנוכחו לראות שגם לכך כיוון. נחה דעתם של אלה והיו עדיין כאלו שהתבצרו בקושיות נוספות. הדבר חזר על עצמו שבע פעמים! רק אז עזבה הקבוצה את הישיבה בהערצה רבה לרבי שמואל, שאמר את הכל ויותר מזה, כבר במסירת השיעור בראשונה.


בשנים הבאות, התמסר רבי שמואל, לצד הנהגתו של העדה האשכנזית, בהקמת 'ישיבת עץ חיים' והרחבתה וצירף להנהלת הת"ת את הגאון רבי ישעיה ברדקי זצ"ל, שמצידו הביא גוון נוסף לשיטת החינוך שהונהגה ב'ישיבת עץ חיים'.


הרעיון נחל הצלחה גדולה ובתקופה הקרובה נרשמו כמעט כל בני הישוב לישיבה החדשה.


'ישיבת עץ חיים' הלכה והתרחבה, הלכה וגדלה ומספר התלמידים הגיע למימדים מפתיעים. ובשנת תר"ח יצא רבי שמואל לארצות הגולה לגייס כספים לטובת הישיבה.


ראשית מסעו היה לליטא ומשם לפולין. בהמשך הגיע גם לגרמניה, הולנד ואפילו לאנגליה.


רו"מ מוסדות 'עץ חיים' כיום, הרב רבי צבי אריה טוקצינסקי - בנו של הרב רבי ניסן אהרן ונכדו של הרב רבי 
יחיאל מיכל טוקצינסקי - מספר, שכאשר הגיע לביקור במנצ'סטר לפני מספר שנים, אמרו לו זקני המקום שבידיהם תעודות היסטוריות על ביקור מרשים שערך רבי שמואל סלנט במנצ'סטר לפני כמאה ושבעים שנה!


במהלך ביקורו בוורשא שבפולין, פגש רבי שמואל בהרה"ק רבי יצחק מאיר מגור, בעל ה'חידושי הרי"ם' ושוחח עמו ארוכות עד שנוצרה חיבה מיוחדת ביניהם. כן נפגש בבעלזא עם הרה"ק רבי שלום רוקח, ה'שר שלום'. במהלך הפגישה עם ה'שר שלום' הניח האחרון את ידו על הגב של רבי שמואל, שבדיוק יום קודם לכן התחיל לכאוב משום טלטולי הנסיעות. באותו רגע חלפו הכאבים ויהי לפלא.


עד שנת תרי"א השלים רבי שמואל מסעות ארוכות וחזר ארצה, להחיות עם רב.


'ישיבת עץ חיים' התבססה היטב ובשנת תרי"ז המשיך רבי שמואל לשכלל את המוסד והוסיף גם את הגאון רבי משה יהודה לייב זילברברג זצ"ל מקוטנא לראשות הישיבה.


כאשר נפטר הגאון רבי שלמה נחמיה כהניו זצ"ל בשנת תרכ"ה, הוכנס על מקומו הגאון רבי אליעזר דן רלב"ג, מי שהיה מבכירי תלמידיו של השרף מבריסק, המהרי"ל דיסקין, זצ"ל.


בסוף שנות התר"מ הוכתר רבי שמואל כרב הראשי לעדה האשכנזית בירושלים.


בשנת תרנ"ז, הסמיך רבי שמואל להוראה את מי שהיה בעלה של נכדתו, הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי וכעבור שנים ספורות, בשנות התר"ס, כשרבי שמואל התקדם כבר לשנתו התשעים, הכניס את הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי כמנהל וראש הישיבה שהיתה בבת עינו, 'ישיבת עץ חיים'.


בשנת תרס"ח, בברכתו של רבי שמואל, יזם רבי יחיאל מיכל את העתקת 'ישיבת עץ חיים' מחוץ לחומות.


בשנת תרס"ט, נפטר רבי שמואל סלנט זקן ושבע ימים, כשהוא בן תשעים ושלש שנה.


זכותו תגן עלינו, אמן.