זכויות החברים - עץ חיים
מוסדות התורה  ישיבת עץ חיים

דף הבית >  מאמרים חינוכיים >  שני מפתחות הזהב

    שני מפתחות הזהב


שני מפתחות הזהב

הרב נפתלי אברהאם


בטור זה נתייחס לשני מפתחות זהב שיעזרו לנו כמלמדים להתמודד עם המצב הכללי בכיתה. מפתחות שבאים לתת מענה לצרכים הרגשיים של הילד וממילא בהשפעה ישירה גם על התנהגותו היום יומית של התלמיד.

המפתח הראשון נקרא "מפתח ההתפעלות" והמפתח השני נקרא "מפתח ההישענות".

ונרחיב  ב"מפתח ההתפעלות" – לכל אדם יש צורך בסיסי שיתפעלו ממנו, שהמשפחה תתפעל ושהחברה מסביבו תתפעל. ולכן ה' ברא כל אדם עם מידה או תכונה אחת שבה הוא יותר חזק משאר בני האדם על-מנת שיוכל לקבל תגובות של התפעלות מהסובבים אותו. אצל אחד זה יתבטא בכושר של ציור או כתיבה, אצל השני בשירה או לחילופין במידה טובה של 'לב טוב', או 'כושר ארגון', או 'הבנת הזולת' יותר מאשר משהו אחר וכן על זה הדרך.

צריך להבין שיש שני סוגי התפעלות יום יומית:

1. "התפעלות של כותרת". דהיינו, כאשר מזהים אצל הילד נקודה שהוא יותר חזק בה, יש להשמיע לו את זה כל הזמן. כגון, ילד שיודע תמיד לוותר, נגיד לו חזור והדגש 'אתה סמל של וותרנות'. ילד שבאופיו הוא מסודר בספריו ובמחברותיו, נשנן לו את זה באוזניו עוד ועוד. וכן ילד שיודע לשיר, או ילד שיש לו נטייה למנהיגות, נמנף לו את זה לכיוון חיובי ונזכיר לו את תכונתו בכל הזדמנות.

2. "התפעלות של שבח". דהיינו שבח על מאמץ שהילד עשה, כגון: 'שמתי לב שהרמת את כל השקיות מהרצפה, בזכותך יהיה לנו נחמד ללמוד עכשיו', או 'ראיתי איך שאתה עוזר לחלק את ארוחת הצהרים בצורה נקיה בלי שנשפך על השולחן'.

גם במישור האישי שייך הנושא של ההתפעלות. כאשר אתה מזהה אצלך נקודה שבה אתה חזק, השתמש בה לעזור לאחרים והחמא לעצמך על כך. וכן להיפך, אם זיהית אצלך תכונה חלשה, עבוד על עצמך לשפר אותה עוד ועוד ותן לעצמך שבח על כל התקדמות.

לסיכום – כאשר אדם מודע לנושא של ההתפעלות ולצורך האנושי לכל פיסת התפעלות זה משמש ככלי עצום בניהול הכיתה והדבר מחזק את הקשר הרגשי שבין המלמד לתלמיד. מחנך שיודע להתפעל מהדברים האמתיים, תלמידיו יזכרוהו לטובה לשנים ארוכות.

וכעת נעבור למפתח השני "מפתח ההישענות" – הסמכות.

לכל ילד יש צורך בדמות חזקה שעליה הוא יוכל להישען ולבטוח, ממש כמו שאנו זקוקים למשענת בשעה שאנו ישובים על הכיסא. דמות סמכותית אשר מחליטה בנחישות ובעקביות. דמות הבוטחת בעצמה.

אך מאידך, חשוב שהמשענת תהיה נוחה להישענות. כמו במשענת של כיסא, אם המשענת דוקרנית ומחוספסת, לא נרצה להשתמש בה. חשוב לנו שהמשענת תהיה נוחה ונעימה ומסבירת פנים. וכן להיפך, אם היא תהיה דקה ושברירית שאינה נותנת תמיכה, פעם יציבה ופעם מתנועעת, גם עליה לא נרצה להישען.

כאשר אנו הסמכותיים בכיתה, אנו שולטים היטב בכיתה והדבר יותר שלווה אצל התלמידים, כאשר התלמידים נהנים להישען על הדמות החזקה והעקבית, אך מאידך הדמות הנינוחה והמתחשבת.

אך נשאלת השאלה כיצד ניתן ליצור סמכות בריאה, דהיינו סמכות שגם תהיה מספיק חזקה אך גם מאוד נינוחה.

ישנם שלושה דרכים ליצירת הסמכות הבריאה:

א. הענקה רגשית. ילד צריך להרגיש שהדמות עליה הוא נשען מספיק טובה, דמות שרוצה תמיד להעניק לו מתנה ללא תנאי ולא 'אם תעשה תקבל ואם לא – אז לא'. אלא 'אני מעניק לך ומתעניין בצרכיך גם ללא תמורה מצדך. כי אתה חשוב לי ואני אוהב אותך ולכן אני מכבד אותך ומעניק לך ואתה חשוב לי ואני חש את תחושותיך ואני מבין מעצמי מה היית רוצה שאתן לך עכשיו'.

מלמד שיודע להעניק לתלמידיו, יוצר על ידי כך סמכותיות עליהם. הם פשוט מחוברים עליו כמו שאתם הקוראים החביבים צמודים כעת למשענת הכיסא עליה אתם יושבים.

ב. עקביות. על מנת שניצור סמכות אצל תלמידנו, עלינו לתת לילדים כללים ברורים על מה שאנו מצפים מהם, מה מקובל אצלנו ומה לא מקובל. בדרך כלל אין אצל ילדים דברים הברורים מאליהם, בפרט בגילאים הנמוכים.

יש לכתוב מידי פעם על הלוח את הכללים הנהוגים בכיתה ויש גם צורך לרענן מידי פעם את הכללים. אך העיקר זה העקביות ועמידה על הכללים שנקבעו בלי להתנדנד 'פעם איני מרשה ופעם פחות אכפת לי'. זה מבלבל את הילדים ופוגע בסמכותנו.

כמו כן, יש להנחיל לילדים שלושה כללי יסוד שעליהם נעמוד ביתר הקפדה ובעקביות: 1. ציות למבוגרים. 2. יחס של כבוד לחברים. 3. שמירה על רכוש. על הילדים לחוש היטב-היטב שג' נקודות אלו נמצאים במרכז אצל המלמד.

ג. עידודים פנימיים. העידוד הפנימי זה מה שהאדם אומר לעצמו כאשר סמכותו מופרת או כאשר ערכו יורד.

אם  האדם אומר לעצמו בלב בשעת הפרת הסמכות 'זה לא ייתכן, אצלי בכיתה אני לא ייתן לזה להתרחש' והדבר פוגע במלמד רגשית, הוא לוקח את זה ללב ופועל חזרה מול הילדים כשהוא טעון רגשות שליליים, סביר להניח שהמלמד יגיב בהתפרצות זעם ובאובדן שליטה והילדים רק ייהנו לנצל זאת עד תום.

מאידך, אם בשעת הפרת הסמכות, המלמד ירגיע את עצמו וייתן לעצמו עידוד פנימי ויחשוב 'נכון שכרגע סמכותי נפגעה אבל אני מסתכל אחורה איך התלמידים התנהגו מתחילת השנה ואיך יפה הם מתנהגים היום. נכון שכרגע היה 'משברון' אך לא לפי זה אני יתנהל'. חשיבה כזו יוצרת אצל המלמד רוגע ושליטה במצב - וגם אם יש צורך להגיב, התגובה תהיה מועילה ובונה.

ובכן מלמד יקר וחשוב, קיבלת שני כלים עוצמתיים לשיפור ההתמודדות במלאכתך הקדושה. השתמש בכלים אלו בפועל בעת מילוי משימתך החשובה ותראה לבד את ההבדל הגדול.